כדי להגיע למימוש המיטבי של האפשרויות העומדות בפנינו, אנחנו חייבים להעריך את עצמנו, לבטוח בעצמנו ולהאמין בעצמנו. וכמובן, לפחות לדעתי, כל התחושות שהוזכרו, חייבות להיות מעוגנות במציאות ולא להיות בגדר פנטזיה ואשליה עצמית.
בתהליך האימון האישי אותו אני מעבירה אני מחדדת ומדגישה את חשיבות האמונה שלנו ביכולתנו ואת חשיבותם של כח הרצון וההתמדה, כאשר שיר האומץ של רודיארד קיפלינג משמש לי כמקור השראה.
שיר האומץ/ רודיארד קיפלינג
אם תחשוב כי תיפול, כבר נפלת,
אם תחיה בלי היסוס וניצלת
אם תרצה לנצח, אך תאמר לא אוכל
הן ברור שבחרת בקל שבקל.
אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי
כי כל איש בעולם התוסס והחי
הרוצה להגיע לתרועת ניצחון
לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון.
והוא חוק עולמים לנמשל ולמושל
ופשוט הוא החוק, ואיתן מברזל
החלט כי תוכל – רצונך אז מושל
עליך יגן חוק איתן מברזל.
גחמות החיים לא תמיד מבקשות
את האיש החזק וכתפיו הנוקשות
אם יתמיד, אז תמיד, ינצח בכל,
רק אותו האדם החושב כי יכול.
היי
בפוסט קודם הזכרת שיש גבול ליכולת לבצע שינוי, ומצד שני
אמונה ביכולתנו אמורה לפרוץ את הגבולות שלנו ולהוסיף לנו יכולות
שלא היו קיימות.
איך מיישבים את הסתירה הנ"ל
גוטה
הי,
ברוך שובך.
למה אמונה ביכולתנו אמורה לפרוץ את הגבולות שלנו ולהוסיף לנו יכולות שלא היו קיימות?
אם אני מאמינה בעצמי נוצרות בי יכולות שלא היו בי קודם, יש מאין?
לדוגמה, נניח שהיום אני מחליטה שאני רוצה להיות פיזיקאית בכירה במאיץ החלקיקים בג'נבה, האם הרצון שלי והאמונה בעצמי יבראו בי כשרון מתמטי ופיזיקלי שלא היה קיים בי עד היום? אני סקפטית.
האמונה בעצמנו וביכולתנו יכולה לעזור לנו לגלות יכולות שלא ידענו על קיומן, שהמעטנו בערכן או שנכשלנו בביטוין בגלל בעיה כלשהי. לדוגמה, נניח שיש לי קשיים במתמטיקה בגלל מורה שהעליב אותי, ומאז תחושת העלבון נקשרה למתמטיקה ואני לא מסוגלת ללמוד מתמטיקה. במקרה הזה יתכן שאני כשרונית מאוד במתמטיקה ואני לא יודעת את זה. לצערי זה לא המקרה שלי.
דגנית