בחיינו הבוגרים אנו חווים מעברים רבים ותפקידים רבים, לדוגמא אני בחיי הנוכחיים משמשת במספר תפקידים: אשה, אמא, בת-זוג, אשת מקצוע, אזרחית וכו'. דוגמאות למעברים שונים בחיינו יכולים להיות שינויים בזוגיות, כמו מעבר ממצב של רווק לנשוי, או מנשוי לגרוש. או מעברי גיל כמו המעבר מגיל העמידה לזקנה, בו נוצרים שינויים גופניים וקוגניטיביים.
כאשר אנחנו מזדהים ונצמדים לתפקיד או מצב מסוים יתר על המידה נוצרת בעיה, במיוחד אם אנו באופיינו בעלי דפוס חשיבה ופעולה אבסולוטי של "אני חייב/מוכרח" (אני חייב לעשות את מה שהחלטתי או הורגלתי לו, אחרת החיים לא יכולים להימשך). אם אני מזדהה עם תפקידי כמאמנת אישית ונאחזת בו בחוזקה, אני "אסחב" אותו איתי לכל מקום והוא יפריע לי בתפקידי האחרים ויפריע למהלך חיי.

הפסיכולוגיה הבודהיסטית מציעה לנו דרך יעילה להתמודד עם הפלישות וההשתלטויות האלו של מצבים ותפקידים שונים על חיינו, היא מציעה לנו לשחרר. כאשר אנו מתחתנים עלינו להניח לדרך החיים של הרווקות, כאשר אנו מזדקנים עלינו להניח ליכולות הפיזיות והקוגניטיביות שהורגלנו אליהן ולקבל ולהסתגל לחדשות. כאשר אני בבית עם משפחתי עלי להניח לתפקידי כמאמנת ופסיכולוגית קוגניטיבית ולהיפך. ברגע שאנחנו מרגישים שאנחנו נאחזים ומכווצים, עלינו לפתוח ולשחרר ולא לתת למוכרח ולחייב להשתלט עלינו ועל חיינו.

וכדרך מניעה כמו ברפואה מונעת, רצוי לא להגיע בכלל למצב בו נאחזים בחוזקה. לא נגיע למצב של היצמדות והיאחזות עזה אם ניכנס לכל תפקיד במלואנו עם התרכזות והתמקדות, אבל בלי להיאחז בו בכוח. אם נאחז בתפקידים ובמצבים שונים בעדינות ונזכור שבעולם הכל זמני וחולף, אין קביעות – שום דבר לא נשאר לנצח זו דרכו של עולם, נהיה מסוגלים לא להיצמד בכוח ולפתוח ולשחרר בקלות יחסית כדי לעבור למצב/תפקיד הבא.

וממצבים ותפקידים למחשבות שלנו שהן הבסיס להתנהגות שלנו (לפי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית). כשאנו נאחזים בחוזקה במחשבות וברעיונות שלנו איך דברים צריכים להיות, אנו נעשים נוקשים ואנו לוקחים כל דבר באופן אישי.
אם אנחנו רוצים להיות גמישים ולא לקחת כל דבר באופן אישי, אל לנו להיאחז בחוזקה במחשבות שלנו. עלינו להיות מסוגלים להתנתק מהן ולשחרר אותן, ולאפשר לעצמנו להיצמד ברכות למחשבות אחרות שמתאימות כרגע יותר, כדי שנוכל לשחרר גם אותן בשעת הצורך.