אני בתקופה הבודהיסטית שלי ולכן גם הפוסט הזה עוסק בבודהיזם.

המדיטציה נועדה להשקיט את התודעה. בבודהיזם מדמים את התודעה שאינה מיומנת במדיטציה לקוף מקפץ. הקוף המקפץ אינו נח ואינו מסוגל לשהות במקום אחד זמן רב. הוא מקפץ מענף לענף אחוז תזזית, לא רגוע, לא ממוקד, ולכן אינו יכול להשקיע את עצמו באמת בדבר.
"הקוף המקפץ" קופץ מאוביקט לאוביקט, מהאוביקט לאסוציאציות שמעורר האוביקט, ומחוש לחוש בנסיון לתפוס את האוביקט.

"תשוקתו של אדם שאינו מודע (לטבעה של המציאות נכוחה) גדלה כמו צמח מטפס. אדם שכזה קופץ ממקום למקום כמו קוף ביער בחיפוש אחרי פרי".

דימוי נוסף לתודעה הוא דימוי האגם. כאשר האגם סוער, הגלים מקמטים את פני המים ומעכירים את צלילותם. בוץ עולה מתחתית האגם ולא מאפשר לנו לראות את השתקפותנו. כאשר התודעה מושקטת ומרוכזת נכון בעזרת מדיטציה, אפשר לדמותה לאגם שקט, שבו משתקף כל דבר בשלמות – כל דבר, אז אנו רואים את המציאות נכוחה…