לחוויות ולתפיסות שלנו יש ייצוג בחושים, הדבר בולט בעיקר בחוש הראיה שהוא חוש דומיננטי. לחוויה יש ביטוי בחוש הראיה –  אנחנו בעצם מדמיינים ורואים את החוויה בעזרת דימויים ותמונות. לכן אפשר להשפיע על החוויה ולשנות אותה על ידי שינוי מאפייני הדימוי – שינוי מאפייני התמונה שמייצגת אותה. בדימוי ויזואלי נוכל לשנות גודל, צורה, מיקום, צבע, בהירות וכו’.
אני רוצה לשתף אתכם בטכניקת NLP שמשנה את מאפייני יצוג החוויה ונקראת Map Across, אותה העברתי למונחה שלי.
המונחה שלי לא יכלה לראות ולפגוש אנשים כואבים וסובלים, היא הרגישה את כאבו של האחר ולא יכלה לשאת אותו. בגלל תחושתה הקשה היא נמנעה מניחום אבלים, ממפגש עם נכים ואנשים סובלים אחרים והרגישה רע בעקבות התנהגותה.
בעזרת טכניקת Map Across בוצע שינוי בדימוי האדם הכואב ובעקבות זאת שונתה החוויה של המונחה.
בד”כ, כאשר המונחה ראתה אדם כואב היא דמיינה וראתה מולה תמונה כהה וקודרת ודמות עם מסגרת שחורה, והתחושה שלה היתה בלתי נסבלת. על ידי שינוי מאפייני התמונה, כמו מרחק, צבע ובהירות המונחה יצרה לעצמה יצוג מנטלי חדש לאדם כואב ושינתה את החוויה שלה. היא הרחיקה את התמונה ממנה, הפכה אותה לבהירה יותר ושינתה את המסגרת מסביב לדמות משחורה לצבעונית. שינויים אלו הביאו לכך שהיא התחילה לחוות את הסובלים והכואבים כדמויות מורכבות, כאנשים שיש בחייהם עוד דברים חוץ מכאב. עכשיו כשהיא פוגשת אדם סובל היא מסוגלת תוך שניות לעשות את השינוי בדימוי ומשנה את חווייתה, שינוי שמאפשר לה לנחם אבלים ולעמוד מול אנשים נכים. עם הזמן ועם תרגול לא רב, השינוי יהפוך לקבוע, ללא צורך מצידה לשנות את הדימוי בכל פעם מחדש.

לטעמי זו טכניקה אלגנטית שהיא לא רק פשוטה ומהירה, אלא גם אפקטיבית ומשפיעה לאורך זמן. אגב לאדוורד מונק לא הייתי ממליצה לעבור את הטכניקה, כי הינו מפסידים את “הצעקה”.

©[Annelie Krause]/123RF.COM