הערכה עצמית היא ביטחון ביכולתנו לחשוב ולהתמודד עם אתגרי החיים, ביטחון בזכותנו להצלחה ואושר. תחושה שיש לנו ערך ושאנחנו רשאים וזכאים לעמוד על דעותינו וצרכינו ולהגשים את ערכינו. ככל שהערכתנו העצמית גבוהה יותר אנו מוכנים יותר להתמודדות עם בעיות המתעוררות בחיינו, אנו מתאוששים מהר יותר מנפילות ויש לנו אנרגיה רבה יותר להתחיל מחדש. ככל שהערכתנו העצמית גבוהה יותר אנו שאפתניים יותר לגבי מה שאנו רוצים ומקווים להיות בחיים. (כאן ניכנס לתמונה מושג נוסף – נבואה שמגשימה את עצמה, היכול לעודד ביצועים במקרה של הערכה עצמית גבוהה או לדכא ביצועים כאשר ההערכה העצמית נמוכה, תלוי בציפיות).

הערכה עצמית תלויה במספר גורמים:

מודעות ובהירות: אנו צריכים להיות מודעים לעצמנו ולהכיר את עצמנו. זה בעצם מה שעושים באימון, אנו בודקים מהם הערכים שלנו, החסמים שלנו (מה חוסם ומכשיל אותנו), המשאבים שלנו ומה בעצם אנו רוצים (החזון שלנו). בתהליך האימון אנו מקבלים תמונה ברורה, ממוקדת ושלמה של מי אנחנו – על חוזקותינו ועל חולשותינו. בנוסף לבהירות ולמיקוד שאנו משיגים, אנו יוצאים מהפאזה האוטומטית האופיינית לחלקים מסוימים של חיינו במיוחד לאילו הבעייתיים, אנחנו הופכים למודעים למעשינו ומפעילים שיקול דעת.

קבלה עצמית: להשלים עם עצמנו, אנחנו שלם, מכלול של חוזקות וחולשות ועם כל הקומפלקס הזה אפשר להתקדם ולהגיע להישגים.
האימון רואה במתאמן אדם שלם המומחה לחייו. תפקיד המאמן לחשוף, להעצים, לעודד ולפתח את הכישורים, המשאבים והיצירתיות שקיימים אצל המתאמן.

לקיחת אחריות ועשייה אם אנו זכאים להצלחה ואושר עלינו לקחת אחריות ולפעול להשגתם.
באימון המתאמן מנסח את חזוננו האישי, פועל ועושה תוך הפעלת כלים רציונליים ואסטרטגיים להשגתו. המתאמן מגלה אחריות אישית, ומחויבות להצלחת התהליך שאינו קל, כי בין השאר הוא מצריך נכונות ויכולת לוותר על המוכר הקל והנוח לטובת שינוי.

אסרטיביות (דעתנות): אחת מהגדרות של אסרטיביות היא כיבוד רצונותינו, צרכינו וערכינו, וחיפוש דרכים מתאימות לביטויים.
בתהליך האימון כדי שאדם ישיג תוצאות (יצליח) עליו להכיר היטב את צרכיו, רצונותיו, ערכיו ושאיפותיו ולנסות לגלות מה מתאים לו – בדר"כ חיים לפי ערכיו.

תכליתיות: אנו זקוקים למטרות, עלינו לדעת מה אנו רוצים ולאן רצוננו להגיע.
האימון מתבסס על חשיבה תוצאתית, באימון אומצו:

  • הנחת היסוד של אריסטו שלכל דבר בעולם יש תכלית וכל 'אובייקט' בעולם שואף, כמניע מרכזי לקיומו, להשיג ולממש תכלית זו.
  • טענתו של ויקטור פרנקל, אשר בספרו האדם מחפש משמעות, טען שהרצון במשמעות ותכלית הוא זה שמניע אותנו.

אם כן הכלי העיקרי של האימון הוא התוצאות והוא עוסק בשאלות: היכן אנו נמצאים היום? לאן אנו רוצים להגיע? ומה אנו צריכים ויכולים לעשות כדי להגיע לשם?

איך רוכשים הערכה עצמית?
אחת האפשרויות, כפי שניתן לראות בהקבלות בין מרכיבי הערכה עצמית ומרכיבי האימון, היא לעבור אימון אישי. כי תהליך האימון הוא כלי מצוין לרכישת הערכה עצמית/ביטחון עצמי, באימון אנו לומדים להכיר בערכנו ובעקבות זאת הופכים להיות בטוחים יותר בעצמנו ומוכנים לעשיית שינוי.