האופטימיות טובה לבריאות ולחיים בכלל, את זה כולנו או רובנו יודעים.
* מצב רוח אופטימי תורם ליצירתיות, לתחושת השליטה ונותן אנרגיה וכלים לפתרון בעיות.
* אופטימיות מוקרנת החוצה וגורמת לאנשים אחרים להתקרב אלינו ולרצות בחברתנו, וכך נוצרת הזדמנויות לזוגיות, אהבה, חברים ותמיכה חברתית.
* לאנשים אופטימיים סיבולת פיזית גבוהה יותר והם עמידים יותר בפני כאב.
* לאנשים אופטימיים סיכוי לחיים ארוכים יותר.


האופטימיות מסיטה אותנו לקצה הורוד של הספקטרום, וחשוב לא להפריז ולא להפוך לעוורי צבעים – לכאלו שאינם יכולים להבחין בין הצבעים השונים ורואים רק ורוד. הרי אם האופטימיות כל כך טובה אפשר לקחת אותה לקצה, לעשות לעצמנו אוטוסוגסטיה כמה אנו נפלאים ויפים, שלעולם לא נכשל ולנצח נצליח, ושהכל יהיה תמיד טוב. וכך בעצם אנו עלולים ליצור תמונת מציאות כוזבת, בעייתית ומזיקה.
למרות התועלת הרבה שבאופטימיות יש מקום בחיינו גם לפסימיות (זהירה), אנו חווים בחיינו גם כישלונות, קשיים, סבל וכאב, הם חלק ממכלול החיים אתו אנו צריכים להתמודד. בהתמודדות עם קשיי החיים, הפסימיות גורמת לנו להתכונן באופן מעשי לתסריט הגרוע ביותר, חרדה מכישלון מסוים עשויה להכין אותנו טוב יותר ולמנוע מאתנו כישלון נוסף. ולכן כל עוד החשש והחרדה מכישלון לא משתלטים עלינו ומביאים אותנו לחוסר אונים ולחוסר תקווה, יש גם תועלת בפסימיות. עובדה שרצוי שנזכור לפני שנהפוך לאופטימיים חסרי תקנה.